Project 30

לילה אחד בגרייהוק

צוענים, קבצנים ואספני צמחים

חודש עבר מאז שהגיעה החבורה לגרייהוק, ודריסריאן, ויג’ור ומלבואזן ישבו בפונדק “הירח המפתה” והמתינו לרונלס וטנון, עמם היו נפגשים במקום אחת לשבוע. למקום נכנס אבארט, מודיע של דריסריאן, והודיע לו שקוונט ויג’יל עומד להתחתן בעוד מעט יותר חודש, בסוף הפסטיבל הקרוב, לנערה מאלסארי שעונה לשם “מארה בת אולאף”, בת איכרים פשוטה. נראה שויג’יל עצמו אינו בררן בשל השם שיצא לו והרוזן מאלסארי נוטר טינה למשפחתה של הנערה לכן דאג לשידוך. מלבד החדשות על החתונה סיפר המודיע שהמצב באלסארי נראה עגום. מתקפות של דמויי אדם מהרי ערפילי הקריסטל הולכות ומתרבות והן נראות מאורגנות, לא מתקפות אקראיות כמו בדרך כלל. הרוזן לא עושה דבר בינתיים, הוא רק מוציא צווים כתובים מחדרו ואיש מלבד הלבלר שכותב את ההוראות לא ראה אותו כבר זמן מה.
אחריו נכנס אל הפונדק יולו, צעיר מבני הרני בבגדים ססגוניים. הוא ניגש הישר אל מלבואזן והציע לו לבוא איתו – הוא נשלח על ידי ראש המשפחה שלו, זוראן, שמחזיק במידע בנוגע לעזאד. מלבואזן והצועני יצאו מהמקום. באותו רגע ממש נשמע קול עמוק ומהדהד שהכריז “מגישים פה שיכר לארנבים צלויים!”. זה היה גמד בעל שיער וזקן כסופים. הוא ניגש אל ויג’ור והטיח בו שבאשמתו ובגלל פחדנותו מתו אנשים רבים ושלוש המכשפות אחריהן רדפו לפני חמישים שנה נעלמו. הוא אמנם לא יכול לעשות דבר בנוגע לזה, אבל הוא יצליח לקשור בין חבורתו של ויג’ור ובין פשע כלשהו – אולי העלמת מס, אולי רציחות של קבצנים שהתחילו באופן נח למדי ביום שבו נכנסה החבורה אל העיר. הוא הסתובב ופנה לצאת כרוח סערה מהפונדק בדיוק כשרונלס וטנון נכנסו. “אל תפנו את גבכם אליו!” אמר והצביע על ויג’ור, ואז יצא מהמקום.
כשראה שמלבואזן לא נמצא במקום פתח רונלס בדיון על המשך דרכם איתו. לאחר שיחה ארוכה הסכימו כולם שיש לנתק בין מלבואזן ובין חרבו החדשה.
בעיר הדוברות, מקום משכנם של הרני בחודשי הקיץ, למד מלבואזן שהרני הם עם של נוודים ששטים בנהרות והימים של הפלאנאס ומתקבצים בחזרה לעיר גרייהוק פעם בשנה. זוראן, אחד מראשי משפחות הרני, מביא לעיר מדי שנה משלוח קטן של חומר בשם אבקת שדים והוא יחלוק עם מלבואזן את מה שלמד על האיש מאחורי ההברחות, אדם בשם עזאד, אם מלבואזן יבצע משימה קטנה בשבילו – הברחה של כמה צמחי “אוכל הסלעים” אל תוך העיר – הצמח אינו חוקי בעיר אבל אספן מרובע הגנים מעוניין להוסיף אותו לאוסף שלו. מלבואזן קיבל עליו את המשימה.
בחזרה בפונדק גילה דריסריאן שהגמד שהעליב את ויג’ור הוא לודמיאר זקן מיתריל, פלאדין של פלור שנהנה מפופולריות גבוהה בעיר עקב עזרתו למי שבצרה. ויג’ור החליט לחקור את רציחות הקבצנים וטנון הציע שהם ידברו עם הגמד עצמו ויבררו פרטים נוספים. הוא גם בדק את מוחו של ויג’ור וגילה שהוא אכן לא זוכר דבר מעברו ואין לו מושג מיהו הגמד. לסיום הוא גרם לויג’ור לקרקר כתרנגלות וויג’ור השיב לו באגרוף לפנים. החבורה החליטה להתפצל למחרת – ויג’ור ורונלס ילכו לדבר עם קבצנים בזמן שטנון ודריסריאן ידברו עם לודמיאר עצמו.
מלבואזן התגנב בקלות אל תוך העיר ופגש את הלקוח של זוראן. הוא מסר לו את הצמח והלקוח אמר לו למסור לזוראן שהקיץ הזה חם יותר מהקודם. הוא החליט לא לחזור מיד אל זוראן אלא פנה אל הפונדק בו התגוררו שתי נשותיו, מרתה וג’ואנה. ג’ואנה סבלה מבחילות קשות ולא רצתה לצאת למסע לאחוזתו של מלבואזן. היא העדיפה להישאר בעיר. לאחר ניסיונות שכנוע עקרים אמר מלבואזן שהוא משחרר אותה מהחוזה עמו והוא ילווה אותה בחזרה לביתה. כאשר יצאו מהפונדק רצח אותה עם תער-שחור. לאחר מכן חזר בחזרה לפונדק וישן לצידה של מרתה, שלא עצמה עין כל הלילה. בבוקר נתן לה כסף ושלח אותה אל בית משפחתו בנאלב.
בבוקר נפגשו דריסריאן וטנון עם לודמיאר. הם דיברו על ענייני מס וטנון הבין שהם אמורים לשלם על העברת גל לגילדת הקוסמים. לאחר מכן סיפר הפלאדין על רציחות הקבצנים וכיצד התגלו על ידי פועלים בביוב שמצאו גופות מבותרות. הוא הביא כוהנים שינסו לדבר עם נשמות המתים כדי להבין מי רצח אותם אולם הקסמים נכשלו תמיד. טנון ודריס החליפו ביניהם מבטים רבי משמעות כששמעו על כך אולם לודמיאר לא שם לב לכך.
בחזרה בעיר הדוברות מסר מלבואזן את הסיסמה לזוראן, וזה סיפר לו על עזאד – הוא ניסה להתחקות אחר עקבותיו ושלח מישהו שירגל אחרי מפיצי אבקת השדים. בסופו של דבר הוביל השביל אל מקדש עתיק בדרום הרי יאטיל, אולם המרגל חשש להיכנס אל תוך המקדש ולבדוק מה מתרחש שם. הוא סימן על מפה את מיקום המקדש. לאחר מכן דיבר מלבואזן עם קוראת בעלי תה, שחזתה לו עתיד אפל, ושהוא ישיג את מה שהוא רוצה, אך במחיר כבד.
ויג’ור ורונלס שיכנעו קבצן שיראה להם את אחת מזירות הפשע והם החלו לחקור אותה, אולם מדובר היה בזירה בת כשבועיים וכבר לא נותרו בה כל עקבות. הם החליטו לנסות למצוא זירה טריה יותר. באותו רגע ממש ניגש אליהם אדם שהציג עצמו בשם קאגילינת שהיה זקוק לעזרה בנושא דיסקרטי. בעוד הם מדברים, הגיע למקום מלבואזן. כשסיפרו לו שהם חוקרים את רציחות הקבצנים אמר מלבואזן שהפתרון פשוט מאוד – הוא הרוצח. הוא התוודה בכל הרציחות ורונלס דרש ממנו להסגיר את עצמו. בעודם מדברים הגיעו למקום טנון ודריסריאן. תער שחור החלה לדרבן את מלבואזן לשלוף אותה ולהיאבק בחבורה או לברוח והוא החליט להשליך אותה. כשאחז בה ניסתה בכל כוחה להשתלט על מוחו אולם הוא הצליח לגבור עליה ולהשליך אותה הצידה. הוא איפשר לטנון לקרוא את מחשבותיו וטנון ראה שהוא אכן הרוצח ושאין בו חרטה על הרציחות שביצע. לפני שעזב טנון את מחשבותיו של מלבואזן גרם לו לרצות להסגיר את עצמו למשמר העיר.
רונלס עטף את החרב והחל ללכת אל גילדת הקוסמים כדי להפקיד אותה שם בשעה שטנון וויג’ור ליוו את מלבואזן אל המצודה, שם יוכל להסגיר את עצמו. בדרך רשם טנון את מה שסיפר לו מלבואזן על החרב, על הרציחות ועל החיזיון שנגלה אליו מאבן הזיכרונות של פובם, בה ראה לפני מספר ימים מחדש את רצח משפחתו בידי פובם ועזאד, אם כי דבר מה נראה מוזר בחיזיון – מלבואזן זכר שעזאד השליך פיגיון והרג איתו את אחיו הגדול, ראלף, ובחיזיון הוא אכן ראה את ראלף שוכב על הרצפה, אולם את השלכת הפיגיון לא ראה.
בינתיים ליווה דריס את קאגילינת אל חנותו. קאגילינת סיפר שהוא איתר את החבורה לאחר ששמע עליהם לפני מספר ימים כשישב באחד הפונדקים ושמע את ליאופולד שר שיר אודות החבורה. הוא זקוק לעזרתם. הוא מרפא, וחלק מהתרופות שהוא מוכר אינן חוקיות במיוחד, לכן הוא זקוק לעזרה דיסקרטית. את התרופות הוא מפיק מדם טרולים. את הדם הוא משיג מטרול שנעול במרתף החנות שלו. ליתר דיוק – היה נעול במרתף החנות שלו. אתמול בערב הטרול עוד היה שם אבל היום בבוקר, כשהגיע לבדוק אותו, גילה שהחדר ריק.

Comments

themalker themalker

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.