Project 30

הערפד והתמנון

איך הכניסו את הדברים האלה לתוך הר געש?

לאחר שיצאו מחדר כדורי הזכוכית המשיכה החבורה במורד המסדרון המוצף. מדרגות עלו מתוך המים והובילו לדלת עץ רקובה ונפוחה. טנון דפק בדלת ולאחר שלא נשמעה תשובה, פתח אותה. בתוך החדר, על ספסל אבן, ישבו חמש דמויות גדולות. הן נראו אנושיות בצורתן הכללית אבל נראה היה שהן תפורות מחלקי גופות שונים ולא לגמרי מתאימים אחד לשני. על חזותיהם היו כתובים המספר 5, 6, 9, 11 ו-13. מספר 9 פתח את פיו ואמר “אחד מאיתנו שונה. אם תזהו אותו, ניתן לכם לעבור. אם לא – נהרוג אתכם”. “אתה שונה, מספר 9” השיבו רונלס וטנון. הדמות נראתה מרוצה מהתשובה והתיישבה בחזרה.
מאחורי הדמויות הייתה דלת נוספת. גרם מדרגות קצר הוביל להמשך המסדרון שהיה חסום בשער גדול. טנון ניסה לפתוח אותו באמצעות לחש אולם השער לא נפתח. אז ניסה מלבואזן לפרוץ את המנעול, אולם ברגע שהניח את ידו על השער, השתנתה הידית והפכה לפה מלא בשיניים חדות שננעצו בכף ידו של מלבואזן ולא שחררו. החבורה החלה לחבוט בחקיין שהתחזה לדלת בשעה שהפה החל להתמלא בחומצה צורבת. בתוך כמה שניות נהרג החקיין וידו של מלבואזן הייתה מלאה בדקירות עמוקות ועם פיסות עור חסרות. מלבואזן התפתל מכאבים אבל נרגע כשטנון ריפא את הפצעים.
מעבר לשער החקיין ולדלת נוספת מצאה את עצמה החבורה בתוך אולם טבעי גדול. בתחתיתו, כעשרים מטרים מתחת להם, היה בוץ וולקני מבעבע. מהדלת דרכה נכנסו אל צידו השני של האולם הובילה שורה של מעגלי עץ תלויים בשרשראות מהתקרה. בעודם חושבים כיצד לעבור את האולם מבלי ליפול אל תוך הבוץ התפרצו גייזרים והתיזו בוץ לוהט על חלק מהמעגלים.
לרונלס היה רעיון. היו לו כמה צלצלים בהם תכנן להשתמש כדי לבנות קשת צלצלים קסומה באמצעותה ימנע בעד אויבים מלהימלט בדומה לחבורת השודדים מבית החפיר. הם חיברו אל אחד הצלצלים כמה חבלים ורונלס שיגר אותו אל הדלת שבצדו השני של האולם. מלבואזן איבטח את עצמו אל החבל המתוח ואז עבר בריצה ודילוגים קלילים בין מעגלי העץ. האחרים לא הרגישו בטוחים ביכולם לבצע את המשימה ובמקום זאת חצו את האולם בהליכת זיקית על החבל, בניסיון (שלא תמיד הצליח) להתחמק מהבוץ שהועף על ידי הגייזרים.
לאחר שחצו את האולם הגיעו אל דלת נוספת. מאחוריה היה חדר לא גדול עם רצפת עץ. טנון הצמיד את מקור האור שלהם – המגן שלו, עליו הוטל לחש אור, אל הרצפה, כדי שיוכלו להציץ בין הקרשים ולראות מה יש בחלל שמתחת לרצפת העץ. המקום היה ריק לחלוטין מלבד ארגז עץ גדול ומוארך. כשהרים טנון את המגן שוב גילו בני החבורה שהם לא לבדם בחדר – גמד בשיריון כבד ומחזיק בפטיש מלחמה עצום ומכוסה באותיות גמדיות עמד איתם בחדר. רונלס ניסה לפתוח בשיחה אבל הגמד לא הוציא הגה מפיו ותקף מיד. קרב אדיר התחולל בינו ובין החבורה. הוא השליך את הפטיש העצום לעבר רונלס, שהספיק להקים קיר הגנה ברגע האחרון ולעצור את הפטיש, שבוודאי היה מרסק אותו לחלוטין אלמלא כן. מלבואזן, ויג’ור ודריסריאן הפליאו בו את מכותיהם. הגמד ניפץ במכה אחת של פטישו את רצפת העץ ושלח גל הלם לכל הכיוונים. רונלס וטנון השתמשו בקסם אחרי קסם. הגמד הנחית מכה אחרי מכה על טנון, מעקם את שיריון הלוחות שלו, עד שלבסוף הפיל אותו לרצפה. אז הניף דריסריאן את הגרזן שלו בשארית כוחותיו והפריד את ראשו של הגמד מכתפיו. הגופה כולה הפכה לענן ערפל ונעלמה אל תוך הארגז שבמרכז החדר – זה היה ערפד וזה ארון המתים שלו. מלבואזן נעץ את חרבו המשוחה בשמן שקוונט ויג’יל נתן להם בעבר דרך מכסה הארון למקום בו אמור להיות ליבו של הערפד ואז הנחית טנון, שהתאושש בזכות שיקוי מרפא שרונלס נתן לו, עמוד של אש קדושה על הארון, חורך את כולו.
כשפתחו את הארון מצאו את הגמד נח בפנים בשלווה ולידו פטישו העצום וערימת גליונות קלף. הם לא היו בטוחים כיצד משמידים ערפד – טנון טען שהוא למד את הנושא ואילו מלבואזן סיפר על ספר ממנו אביו היה מקריא לו ולאחיו כשהיו ילדים רעים, ספר שעסק במפלצות ובו היו כתובים דברים אחרים לגמרי. בסופו של דבר הם כרתו את ראשו של הערפד, נעצו יתד בליבו ושרפו את הגופה. דריס, שידע לקרוא גמדית, קרא את האותיות החרוטות על הפטיש – זה היה אילן יוחסין של כל בעליו של הפטיש, האחרון ביניהם נקרא קְטֵנְמִיִיר. ליאופולד הקים מחסה קסום ולפני שהלכו לישון הקריא דריס את הכתוב בערימת הקלף – זה היה יומנו את קטנמייר, הערפד בו נאבקו לפני כמה רגעים.
קטנמייר היה גיבור של אחת מאומות הגמדים לפני שנים רבות. הוא וחבריו יצאו להרפתקאות נועזות ברחבי הפלנאס עד שנתקלו בערפד שהרג אותו. חבריו הצליחו לקחת את פטיש המלחמה הכביר שלו, הלם, אבל את גופתו לא הצליחו לחלץ והוא הפך לערפד. הערפד שיצר אותו אפילו לא נשאר בסביבה ועד היום הוא לא יודע מי הוא ומה שמו.
הקשר בינו ובין הפטיש נותר חזק, למרות מותו ולמרות המרחק, והוא נדד עד שהגיע בחזרה למולדתו, שם ביצע טבח נוראי. מטף ועד זקן – לא היה אפילו גמד אחד ששרד את שובו של קטנמייר. אז לקח בחזרה את הפטיש והחל לנדוד ברחבי העולם ללא מטרה.
הוא פגש בקוסם רב העוצמה קראפטיס, שכלא אותו במעמקי הר הנוצה הלבנה ולקח ממנו את הלם. במשך שנים רבות ישב באפלה ועם הזמן התחרט על הטבח שביצע. שנים מאוחר יותר, כשקראפטיס החזיר אליו את הלם, הוא לא הרגיש התרוממות רוח. משקלו של הפטיש רבץ על מצפונו. מאז הוא יושב במקום וממתין לחבורות הרפתקנים שינסו לקחת את הפטיש כמו שקראפטיס הבטיח שיבואו. הם אכן מגיעים מדי פעם ולפעמים הוא חושב שהם יגאלו אותו מקיומו האומלל אבל בינתיים זה לא קרה.
לאחר הקריאה ביומן שכבו כולם לישון, אולם באמצע הלילה התעורר מלבואזן. הוא היה בטוח שהוא שומע אישה לוחשת את שמו. הקול בקע מהתיק אותו נשא רונלס תמיד. “קח את המראה”, אמר לו הקול, ומלבואזן ביקש מהתיק את המראה אותה לקחו מביתו של פובם והסיר ממנה את העטיפות. המראה הייתה חשוכה מלבד זוג עיניים אדומות שנצצו במרכזה. מלבואזן דרש לדעת מי מנסה לדבר איתו אבל האישה סירבה להזדהות. במקום זאת היא אמרה שהיא יודעת שהוא שהוא מחפש את עזאד והיא מוכנה לתת לו אותו כשיגיע הזמן כדי שמלבואזן לא יהרוס את כל מה שבנתה במהלך מימוש הנקמה שלו. בינתיים, היא הציעה, כדאי למלבואזן לחקור את האבן שנלקחה מחדרו של פובם.התמונה נעלמה מהמראה ומלבואזן לא הצליח לעצור את עצמו עוד וזעק בייאוש. כשראה שהעיר את האחרים מיהר להסתיר את המראה. הוא התעמת עם טנון בדרישה שייתן לו את האבן אבל טנון טען שעליו לבדוק את האבן קודם כל. סבלנותו של מלבואזן פקעה – הם לקחו את האבן כבר לפני מספר שבועות וטנון עדיין לא קבע אם היא מסוכנת לשימוש או לא. טנון הציע שהם ידברו על הנושא בבוקר.
בבוקר התארגנה החבורה להמשך חקירת המבוך וויג’ור התגלה כבעל סטנדרטים נמוכים במיוחד בכל הנוגע להיגיינה אישית כשעשה את צרכיו בחדר בו לנו ואז פנה לאכול את ארוחת הבוקר. לאחר סריקה קצרה של החדר הגיעו למסקנה שאין במקום דלתות סתרים והחליטו לחזור בחזרה לאחור ולבדוק התפצלות אחרת שעדיין לא חקרו. הם עברו את הספינקס ופנו לעבר המסדרון הבא שנמשך צפונה ממנה. מימין להם מצאו פתח קטן שהוביל לבור עמוק. חקירה גילתה גלגל מתכת בתחתית הבריכה. ליאופולד הטיל לחש שאיפשר לו לדבר עם האצות שבבריכה והחל לדבר איתן. האצות סיפרו לו על הגלגל בתחתית הבריכה – שהוא אדום, שהוא גלגל ושהוא מחובר לרצפה, אבל לא ידעו מי שם אותו שם. הוא כבר היה שם כשהן הגיעו. דריסריאן צלל אל הגלגל והצליח במאמץ רב לסובב אותו למרות החלודה והאצות שהדביקו אותו במשך השנים מתחת למים. קול זרימת מים עמום החל להישמע – נראה היה שניקוז כלשהו נפתח אי שם במבוך אבל שינוי מפלס המים היה איטי מכדי שיבחינו בו. הם המשיכו במסדרון הראשי וכעבר זמן קצר הגיעו אל אולם גדול מוצף כולו במים. תקרת האולם הייתה גבוהה מאוד ושלושה עמודי אבן יצאו מהבריכה והגיעו כמעט עד לתקרה. שני פרצופים גדולים מפוסלים באבן ניצבו בשני צידי האולם. בתוך המים העמוקים נראו המוני אצות וליאופולד החל לדבר גם איתן. הן סיפרו לו שראשי העמודים הם המקום הבטוח ושיש משהו מפחיד מאוד בתוך המים. על פרצופי האבן אמרו שאחד שואב והשני יורק, ושזה קורה פעם בכמה זמן – לא כל הזמן. הוא ניסה לשאול גם על הגלגל שסובבו מוקדם יותר אבל נראה היה שהאצות לא מכירות אותו. לפתע געשו מים לתוך החדר מבעד לפה הפעור של אחד הפרצופים, אבל הם נכנסו במהירות גבוהה כל כך שלא היה שום ספק שמעורב כאן קסם – הפה פשוט לא היה מספיק גדול בשביל להזרים כמות מים גדולה כל כך בזמן קצר כל כך. בתוך שניות התמלא החדר במים כמעט עד התקרה, כעשרים מטרים מעל מפלס המים הרגיל. קיר כח קסום מנע את זרימת המים אל תוך המסדרון אולם ליאופולד ודריסריאן היו בצד הלא נכון ומצאו את עצמם מתחת למים. בתוך שניות החלו להתקרב לעברם זרועות ציד שנראו כמו של תמנון, אלא שהן היו עצומות בגודלן – נראה היה שאורכן כמה עשרות מטרים ואת גוף התמנון לא ניתן היה לראות. זרוע אחת לפתה את ליאופולד ומחצה אותו, דוחפת את האוויר מתוך ריאותיו ושוברת צלע אחרי צלע. השניה אחזה בדריסריאן והחלה למשוך אותו. ויג’ור זינק מיד אל תוך המים כדי להציל את השניים. טנון השליך את שוט הקוצים שלו לעבר דריסריאן. הקוצים ננעצו בבשרו של הלוחם, אבל הדבר איפשר לטנון למשוך אותו החוצה מתוך המים. ליאופולד הצליח להתפתל ולחמוק מאחיזת הזרוע ושחה גם הוא לעבר המסדרון ממנו הגיעו בשעה שהאצות עמן דיבר מוקדם יותר ניסו ללפות אותו ולהשאיר אותו מתחת למים. הוא הצליח להגיע כמעט עד הקיר הקסום, שם משכו אותו שאר חברי הקבוצה אליהם. אחרון יצא מהמים ויג’ור, ואז לפתע נעלמו המים כמו שבאו.
טנון, שהיה תחת השפעת קסם שאיפשר לו ללכת על המים, החליט לבדוק האם ניתן לחצות את החדר בריצה בזמן שבין ריקון המים מהחדר למילויו מחדש. הוא פתח בריצה והצליח להגיע לצד השני. אז חזר והטיל את הקסם על כל חברי הקבוצה. הם המתינו שהמים ירדו ואז פתחו בריצה והגיעו בשלום לצד השני.
כמה מטרים במורד המסדרון מהיציאה מהאולם המוצף מצאו מסדרון שמתפצל ימינה מהמסדרון בו היו והחליטו לבדוק אותו. כמה מטרים מהצומת הפך המסדרון ממסדרון אבן מרובע לצינור מתכת עגול וניתן היה לראות שהוא מסתובב לאיטו סביב צירו. ליאופולד היכה במתכת עם מוט עץ כדי לברר האם יש אדמה מאחורי הצינור או שייתכן והוא מרחף באוויר, אבל נראה היה שמדובר באדמה. כשהביט במקל ראה שהקצה עימו חבט בצינור מכוסה בשמן סמיך – נראה שקשה ואולי אפילו בלתי אפשרי יהיה לעבור את הצינור בלי להחליק וליפול.

Comments

themalker themalker

I'm sorry, but we no longer support this web browser. Please upgrade your browser or install Chrome or Firefox to enjoy the full functionality of this site.